עקב המצב

כמה אני שומעת את צמד המילים הארור הזה בזמן האחרון, כל אירוע, כל שמחה, כל סדנא, בוטלו או נדחו "עקב המצב".

אבל, אני, כמו שאני, תמיד שומרת על אופטימיות נצחית, תמיד שומרת על איזושהיא תקווה קטנה בלב שהנה זה נגמר, מחר יהיה יותר טוב, מחר חוזרים לשגרה, מחר כולם יגיעו לעבודה ושוב יהיה מלא אנשים בכל מקום, והחנויות יהיו פתוחות, והאמנים יחזרו לבמות, ואתם יודעים מה? אני אפילו מוכנה שהפקקים יחזרו, רק שתהיה פה כבר ש..ג..ר..ה!

אבל גם עם כל הכאוס מסביב, יש לי אוכלוסיה מיוחדת, כזו שחיה בדיור מוגן (תרתי משמע) והנשים המדהימות האלו, מתקשרות אליי מידי פעם ומבקשות בקשות מיוחדות. "תעשי לי משהו לנכדה" היא אומרת, היא בת 4, בת 10, בת 16, והיא מאד אוהבת להתקשט.... זה הדו שיח שלי איתן, ובלי יותר מידי הסברים, אני מתיישבת לשולחן הקסמים שלי ומייצרת משהו במיוחד עבורן, משהו שלא יהיה לאף אחת אחרת, קישוט מיוחד עבור הנכדה.

אז לפני כשבוע, שוב קיבלתי כזו שיחה, כזו שאמרה שהנכדות ממש קטנות, והן נורא אוהבות צמידים, אבל יש להן יד נורא קטנה..... מה עושים?

"אין בעיה" אמרתי לה, "את יכולה למדוד עם חוט את היקף היד?" ולא עברה חצי שעה והיו לי מידות בוואטסאפ. ממש קטן....

אז בחרתי כל מיני תליונים צבעוניים וחמודים, כאלו שביחד על היד יעשו המון המון שמח לזו שתענוד את הצמיד.

וכשמסרתי את הצמידים היתה התלהבות גדולה מצד הסבתא, אבל זה עוד כלום לעומת הוואטסאפ ממספר לא מוכר שקיבלתי בחג ששלח לי תודות מהנכדה עצמה ואחותה שקיבלו את הצמידים והתלהבו עד אינסוף!!

זה כבר עשה לי את היום...

אפשר תמונה? אני שואלת בתקווה..... ושוב, לא עברו 10 דקות והיא שלחה לי 2 תמונות, שלה ושל אחותה.... עם הצמידים. אין אושר גדול מזה.

ואז.... אז אני יכולה להתמודד עם "המצב" קצת יותר בקלות......